<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקל"ז</h1>
<h2>דף מח.</h2>
ומה שאמרת להודיעך דעתי במצבות שנהגו עכשיו להניח על הקברות לכבוד בעלמא, אם יש צד להקל בהן אם פנהו מקבר זה להניח שם יפה ממנה אם מותר להניח על קבר אחר, עד כאן. מסתברא לי שמותר להניחה על קבר איש אחר, שאף על פי שרבינו תם ז"ל פירש דאותה מצבה שמניחין על הקבר היינו גולל, מכל מקום אפילו החוצב קבר וקבר בתוכו ופנהו יראה שמותר לקבור בו אחר, שלא אסרו אלא בהנאה ולקבור אחר מה הנאה יש בו לחי. ולמכור אותה להניחה על אחר אסור וכן להשתמש בו החי דהיינו ששנינו פנהו אסור בהנאה, אבל לקבור אחר לא שמענו דאם כן לימא לא יקבור עולמית דשמעינן מינה וכל שכן אסור הנאה, וכדרך שאמרו בחוצב קבר לאביו והלך וקברו במקום אחר לא יקבר בו עולמית. ובאביו טעמא משום כבוד אביו כדאתמר התם. ואם תאמר אם כן מאן דקא מותיב מינה למאן דאמר הזמנה לאו מילתא היא ופרקינן התם משום כבוד אביו, דקארי לה מאי קארי והא לא יקבר בה עולמית קא תני ואלו בעלמא אפילו למאן דאמר הזמנה מילתא היא ואפילו קבר בו ופנהו יקבר בו אחר, וכי קאמר נמי הכי נמי מסתברא מדקתני סופא רשב"ג אומר אף החוצב אבנים לאביו והלך וקברו במקום אחר לא יקבר בהן עולמית וכולי למה ליה לאתויי מסופא היא גופה מוכחא מדקתני לאתויי לא יקבר בו עולמית. לא היא דאפשר לומר דאין הכי נמי דאפשר ליה למידק מינה גופה כדאמרן, אלא דכיון דאפשר למידק להדיא הכי מסופא בהכי ניחא ליה, ועוד דדילמא ההוא דקא מותיב מינה סבירא ליה דנשמע מינה תרתי חדא דהזמנה מלתא היא כאלו קבר בו ועוד דאסור אפילו לקבור בו עולמית, והא דקא דחינן התם משום כבוד אביו כולה משום כבוד אביו קאמר דאלו בעלמא אם פנהו מותר לקבור אחר והיינו דלא אמרו לא יקבר בו עולמית אלא לגבי אביו, אבל בכיס של תפילין אף על גב דאזמניה וצר ביה הני תפילי שרי (למיסר) [למיצר] ביה אחריני למאן דאמר מיהא במגלה [כ"ז ע"א] דלא בעינן עלויי. זהו שנראה לי בזה.
